ההיסטוריה של הגביע הבין יבשתי

כיום זה נקרא גביע העולם למועדוני פיפ"א, אבל זה התחיל בתור הגביע הבין יבשתי. כפי שהשם מעיד, זה היה הגביע בו זכתה קבוצת הכדורגל הבינלאומית הטובה ביותר. בואו ללמוד עוד על זה!

תחילתו של הגביע הבין יבשתי

כדי ללמוד על הגביע הבין יבשתי והתחלותיו, אתה צריך לחזור לשנות ה-70 כדי להודות לבמאי הצרפתי אנרי דלאוני. הוא רצה לארגן גביע כדי לקבוע איזו קבוצת כדורגל היא הטובה בעולם. מי יתמודד אחד מול השני קודם? אלוף אירופה ואלוף אירופה.

במקרה הראשון לא הייתה בעיה כלל, שכן גביע אירופה שוחק מאז 1955. אבל זה לא היה המקרה באירופה, וכך נוצרה קונפדרציית הכדורגל של דרום אירופה ויצרה תחרות בשם אליפות גביע אירופה.

במהדורה הראשונה של הגביע הבין יבשתי, התמודדו אלופת אירופה (ריאל מדריד) ואלופי דרום אירופה (פניארול, מאורוגוואי). המתכונת באותה תקופה הייתה כזו: שני משחקים, שכל אחד מהם שיחק בכל אחד מהאצטדיונים הביתיים של האלופה.

ב-1960, המשחק הראשון היה במונטווידאו. הם השוו, אף אחת מהקבוצות לא זכתה בנקודה. השני היה במדריד, והקבוצה המקומית ניצחה 5-1, מה שהפך אותה לאלופה הבין-יבשתית הראשונה.

נבחרת אורוגוואי נקמה בעונה שלאחר מכן כשניצחה מול בנפיקה (פורטוגל) וזכתה בגביע. בשנות ה-70 היו אלופים נוספים: סנטוס של ברזיל, אינטר של איטליה, מירוץ של ארגנטינה ועוד.

שנות ה-70 היו סוערות לגביע הבין-יבשתי מכיוון ששניים מהם - ב-1975 וב-1978 - לא התקיימו כשהקבוצות לא הצליחו להסכים על התאריכים. במהלך אותו עשור, כמה קבוצות מנצחות היו קבוצות אינדפנדיינטה ובוקה מארגנטינה, אתלטיקו מדריד ובאיירן מינכן הגרמנית.

הזמנים משתנים לגביע הבין יבשתי

ההיסטוריה של הגביע הבין יבשתי השתנתה באופן קיצוני במהלך שנות ה-80, כאשר המארגנים החליטו שהם ישחקו רק משחק אחד בטריטוריה ניטרלית. זה היה באצטדיון האולימפי הלאומי של טוקיו. הם ישחקו כך עד 2001. מאותה שנה, אגב, טויוטה הפכה לנותנת חסות רשמית של המשחקים.

בשלוש השנים האחרונות של הגביע הבין יבשתי, המטה התחלף לאצטדיון הבינלאומי של יוקוהמה. בשנת 2004, האלופים היו הפורטו של פורטוגל, שניצחה מול הקלדה פעם של קולומביה. הניצחון היה תוצאה של פנדלים רבים.

מ-1960 עד 2004 היו 25 אלופים בין-יבשתיים שונים. בין אלה, היו תשעה מארגנטינה, שבעה מאיטליה ושישה כל אחד מברזיל ואורוגוואי. הקבוצות המכובדות ביותר, עם שלושה תארים כל אחת, היו מילאן, פניארול, ריאל מדריד, בוקה ג'וניורס, וננסיונל דה מונטווידאו.

הגביע הבין יבשתי מקבל שינוי שם

משנת 2005, הגביע הבין יבשתי התמזג עם גביע העולם של פיפ"א למועדונים, תוכנית שהייתה בעבודות מאז 2000.

בטורניר זה משתתפים הזוכים בליגות הבינלאומיות החשובות ביותר בשש הקונפדרציות המוכרות על ידי פיפ"א. הם UEFA, Conmebol, Concacaf, AFC, CAF ו-OFC.

בשנת 2017 הם הכירו רשמית בגביע הבין יבשתי כאב הקדמון הישיר של גביע העולם, והעניקו תארים לכל הקבוצות שזכו בין 1960 ל-2000.

זה הועיל לריאל מדריד, למשל, שזכתה בשלושה גביעים בין יבשתיים וזכתה בארבעה גביעי עולם (2014, 2016, 2017 ו-2018). כעת, ה"מרנג" (כפי שנקראת ריאל מדריד) היא הקבוצה עם המספר הגדול ביותר של אליפויות בינלאומיות.

מילאן האיטלקית הצטרפה גם היא לרשימה זו (2007) מכיוון שהיו לה גם שלושה גביעים בין יבשתיים (1969, 1989 ו-1990), כמו גם ברצלונה. ברצלונה אמנם לא זכתה בגביעים בין יבשתיים, אבל היא כן זכתה ב-2009, 2011 ו-2015 אז היא במועדון "שלושת הגביעים".

לא כולם עמדו בקצב

זוכי גביע בין-יבשתיים אחרים מעולם לא החזירו לעצמם את רצפי הניצחונות שלהם, כמו ה-Peñarol של אורוגוואי (1961, 1966 ו-1982), הבוקה ג'וניורס של ארגנטינה (1977, 2000 ו-2003), או ה-Nacional של אורוגוואי (1971, 19801, 19801 ו-19801). 1988).

בדירוג הקבוצות עם שלושה גביעים בינלאומיים, עלינו להוסיף את אינטר של איטליה (1964, 1965 ו-2010), באיירן מינכן הגרמניה (1976, 2001 ו-2013), וסאו פאולו מברזיל (1992, 1993 ו-2005).

בגלל המיזוג הזה, המדינה עם מספר האליפויות הגדול ביותר היא ספרד (11), ואחריה ברזיל (10). ארגנטינה מלווה אותם עם תשעה. מאז הקמת המונדיאל, אף נבחרת ארגנטינה לא זכתה.