פיט סמפראס: הטניסאי שעשה היסטוריה
פטרוס סמפראס, הידוע גם בשם פיט סמפראס, הוא טניסאי לשעבר בארה"ב שהקריירה שלו החלה ב-1988. במהלך תקופתו כשחקן, הוא כבש 14 טורנירי גראנד סלאם, שניים מהם היו הגמר הפתוחה של אוסטרליה -1994 ו-1997, שבעה בווימבלדון. גמר -1993, 1994, 1995, 1997, 1998, 1999 ו-2000- וחמישה גמרים של ארה"ב הפתוחה -1990, 1993, 1995, 1996 ו-2002-.
ראוי לציין שהוא מעולם לא הצליח לנצח ברולאן גארוס, אבל הוא כן הגיע לאחד מחצי הגמר שלו במגרש חימר.
פיט סמפראס: מסע מלא בכותרים
הטניסאי האירופי צבר 286 שבועות כמקום הראשון בדירוג ה-ATP. זה אומר שהוא השני הכי טוב בעידן הפתוח, אחרי פדרר.
פיט השיג אחד עשר תארי סדרת מאסטרס ATP, מתוכם שלושה במיאמי ובסינסינטי, ואחד ברומא, ועוד תשעה עשר גמרים. הוא גם השתלט על חמש מהדורות רצופות של אליפויות העולם במסעות ATP.
במשך זמן רב אנשים ראו את סמפראס כשחקן הטניס הטוב בכל הזמנים עד שהשחקן השווייצרי רוג'ר פדרר החל את הקריירה שלו. פול אנאקונה, מאמן צפון אירופה שעבד עם פיט סמפראס מספר פעמים במהלך הקריירה שלו (וגם עם רוג'ר פדרר בין 2010 ל-2014), טוען שהוא מוצא קווי דמיון מרובים בשני הטניסאים.
ממה היריבים של סמפרה חששו יותר מכל: ההגשה שלו והפורה-יד שלו
פיט סמפראס זכה לכינוי "פיט אקדח" מכיוון שנראה כאילו הוא שלף אקדח בסגנון בוקרים כשהתכונן לזריקה הבאה שלו.
כמו כן, הודות לפורהאנד ה"מזרחי" שלו עם אחיזה סגורה, מהחלק האחורי של המגרש, הוא הצליח להשיג הרבה נקודות ניצחון חזקות.
ג'ון מקנרו - חברו לזוגות של סמפרה בגביע דייוויס ארה"ב - עזר לו לשכלל את טכניקת ההגשה והוולה שלו בכך שנתן לו כמה טיפים. זה עזר לו לשחק משחק אגרסיבי, טבעי ויצירתי.
ההגשה העוצמתית, המגוונת והטבעית שלו אפשרה לו להשתמש בכל ההשפעות האפשריות שניתן לעשות על כדור טניס. עם זאת, מכיוון שההגשה שלו הגיעה ל-135 מייל לשעה, זה עדיין נושא למחקר בשל ההיבטים המכניים והטכניים שלו.
לגבי הבקהנד שלו, הוא גם עשה את האחיזה ה"מזרחית" ולגבי ה-Slice שלו, הוא השתמש באחיזה היבשתית הקלאסית.
הסימן האישי שלו היה "התרסקות מעופפת" או "התרסקות קופצות", שתמיד גרמו לקהל לקום; זה היה פשוט מרהיב, במיוחד אחרי שהוא ריסק את הכדור של היריב.
סגנון משחק שלם מאוד
במגרשים מהירים כמו דשא, שטיח ובטון, הוא היה בלתי ניתן לעצירה. אבל בבתי משפט איטיים, כמו חימר, ההגשה שלו לא הייתה כה מכרעת.
למרות החסרונות שלו במגרשי חימר, מומחים עדיין רואים את המשחק שלו כאחד השלמים בהיסטוריה של הטניס. מאז במגרשים קשים, סמפראס תמיד יכול היה לבצע כל זריקה אפשרית בצורה מושלמת, ובמצבי לחץ גבוה.
יתרה מכך, הוא הצליח לנצח משחק הן מהחלק האחורי של המגרש, על ידי חילופין עם חבטות התקפיות מזדמנות ברשת, והן להיפך, עם משחק ההגשה והוולה במשך כמעט משחק שלם.
הוא המשיך ללטש את משחקי המחשבה והאסטרטגיה שלו לאורך השנים, והוא למד להפגין נחישות ואומץ ברגעי מפתח; הוא הצליח להתגבר על מצבים שליליים, יריבים וסמנים.
כמה מהמומחים הנודעים ביותר בספורט הזה, כמו באד קולינס, מציינים שהוא עדיין יכול לקחת את התואר של השחקן הטוב בהיסטוריה, למרות שפדרר זכה בגראנד סלאם יותר פעמים. קולינס מזכיר שדור הטניסאים היה כה רב ומוכשר בכל המשטחים, עד שהיה ממש קשה לשלוט כמו שסמפראס עשה.
