חבר את הגוף והנשמה שלך בריקוד עכשווי

מגמת המחול העכשווי החלה בסוף המאה ה-19 בתקופה שבה המחול הקלאסי שלט באמנויות. אבל הצמא לחופש, ביטוי ותנועה גדולים יותר מובילים לתחילתו, שנקרא אז "ריקוד מודרני".

עד תום מלחמת העולם השנייה, המונח "ריקוד מודרני" התייחס לצורת ריקוד שחיפשה משהו יותר מאשר הנוקשות של הבלט הקלאסי. הריקוד המודרני היה יחף והציע הרבה יותר חופש בתנועותיו.

בסביבות 1940 החל המחול המודרני לאמץ את השם "ריקוד עכשווי". כיום, מחול עכשווי הוא צורת ריקוד פופולרית בעלת ערך אמנותי רב.

ריקוד עכשווי: מבטא את הבלתי מוחשי

עצב, אושר, כעס, נוסטלגיה, תקווה ורגשות אחרים הם כולם בלתי מוחשיים. ומכיוון שהם בלתי מוחשיים, הם יכולים לבוא לידי ביטוי בדרכים אינסופיות כמו דרך ציור, מוזיקה, כתיבה, תיאטרון וכמובן ריקוד.

לפיכך, הריקוד העכשווי נותן צורה לבלתי מוחשי. כתוצאה מכך, גם רקדנים וגם צופים יכולים לחוות משהו מיוחד במינו.

תנועה תמיד נוכחת בריקוד עכשווי

כמה מהתכונות האופייניות ביותר של ריקוד עכשווי כוללות תנועות בולטות וחופשיות. הקשיחות המובנית של הבלט הקלאסי נשארת מאחור לסגנון הרבה יותר פתוח.

דמות חשובה בעולם המחול העכשווי היא איזדורה דאנקן. בביוגרפיה שלה חיי, היא כתבה:

הריקוד העכשווי מגבש את קשרי ההשראה לדברים שמעוררים בנו רגש כדי לשקף אותם באמצעות תנועה; בשביל זה רקדה דאנקן והרעיון שלה לגבי קצב הגלים.

התנועות באמנות העכשווית מבוססות הרבה יותר על מה שהוא אנושי או אפילו ארצי. הערה נוספת, המצגות לא בהכרח עוקבות אחר מבנה ליניארי; ההיסטוריה או המסר שהאמן רוצה להביע יכולים ללבוש צורות רבות.

דרישות פיזיות

מחול עכשווי מלא בתנועות טבעיות שנועדו להביע רעיונות שונים. עם זאת, שלבים רבים וכוריאוגרפיה דורשים למעשה רמת מיומנות מסוימת.

למרות העובדה שהתנועות טבעיות יותר לגוף האדם, צורת ריקוד זו דורשת כמות משמעותית של טכניקה כדי להופיע על הבמה. שיעור ריקוד עכשווי אחד עשוי לעבוד על האלמנטים הבאים:

• אימון גופני: תרגילים מחזקים את הגוף והופכים אותו לגמיש יותר. התרגילים האלה חשובים להפליא מכיוון שהם עוזרים לרקדנים לרכוש את הסיבולת, הכוח והשליטה בגוף שהם צריכים.
• אימפרוביזציה: חלק גדול מהמפגש מתמקד בהתנסות בתנועה באופן אישי או קבוצתי. רקדנים בדרך כלל חוקרים עם מוזיקה.
• הרכב: מגבש את התנועות ממעבדת התנועה. במילים אחרות, קומפוזיציה מפעילה את הפונקציה הפסיכומוטורית על מנת לפתח ריקוד או יצירה.
• תצפית: לבסוף, רקדנים לומדים את כל מה שהם עשו. על ידי לימוד התנועות שלהם, הם מעוררים את רוחם הביקורתית ואת היכולת לייצר רעיונות חדשים.

בהתחשב באמור לעיל, ברמה הפיזית, הריקוד העכשווי הוא מאוד תובעני מבחינה פיזית כמו הבלט הקלאסי, מכיוון שרקדנים צריכים לאמן את גופם לנוע בדרכים שבדרך כלל לא היה עושה זאת.

אבל, ארבעת האלמנטים הללו הם המפתח; רקדנים יכולים לבנות ולחזק את הקשר בין מה שהם מרגישים לבין הביטוי שלו עם גופם רק באמצעות אימון גופני, אימפרוביזציה, קומפוזיציה והתבוננות.

האם כל אחד יכול להיות רקדן עכשווי?

הריקוד העכשווי הוא מטבע הדברים מפנה ראשים בגלל התוכן והתנועות האקספרסיביות שהוא מרמז. בקיצור, זה ז'אנר שפתוח לכל מי שרוצה לחוות משהו חדש ולחזק את הקשר בין הגוף והנשמה.

אם אתם מחפשים דרך חדשה לחקור את מה שאתם נושאים בפנים ולבטא זאת בצורה אחרת, אל תפספסו את הריקוד העכשווי. המשך ותן צורה למה שאינו מוחשי!