FC ברצלונה: סמל התרבות של קטלוניה

קבוצת FC ברצלונה היא כיום אחת הקבוצות הגדולות באירופה
קבוצת FC ברצלונה היא כיום אחת הקבוצות הגדולות באירופה.
קבוצת FC ברצלונה היא כיום אחת הקבוצות הגדולות באירופה. עם זאת, זה לא תמיד היה כך, למעשה זו התקופה הטובה ביותר של המועדון.

FC ברצלונה, אחת הקבוצות הגדולות בכדורגל כיום, היא מוסד ששורשיו נמצאים עמוק בלב קטלוניה. הוא נוסד בשנת 1899 וכיום הוא יותר מסתם מועדון, בדיוק כפי שהמעריצים שלהם מזמרים בקטלאנית. כאן נסקור בקצרה את ההיסטוריה המיוחדת של המועדון ומה עושה אותו כל כך שונה מקבוצות אחרות.

FC ברצלונה התחילה את דרכה בסוף המאה ה-19, כאשר אדם שוויצרי בשם הנס גאמפר עבר לקטלוניה. הוא החליט להקים מוסד ספורט חדש. הנס, או ג'ואן כפי שהוא נודע לימים, היה רק בן 22 והוא אהב כדורגל. וכך, הוא יצר קבוצה שהורכבה משישה זרים ושישה מתאזרחים.

למרות שלא עמד בגיל הנדרש כדי להיות נשיא המועדון, הוא תמיד היה קשור להחלטות חשובות. למעשה, רבים יסכימו שגמפר הכניס כסף מכיסו בתקופות קשות.

וכתוצאה מכך, הכסף הוא שגרם למותו הטרגי. גאמפר התאבד בשנת 1930, עקב משבר פיננסי עמוק שהגיע כתוצאה מהשפל הגדול. מותו פגע קשה בקרב המקומיים בברצלונה, עם זאת, גם היום הוא עדיין גיבור עבור המועדון והעוקבים.

שנים של תהילה ומשבר עמוק

ב-1922 השלים ברצלונה את משחקו הראשון בקאמפ דה לס קורטס, אצטדיון עם קיבולת לאירוח של 1000 צופים. וזה היה שם שהמועדון השיג את התארים הראשונים שלו: ארבעה גביעים ספרדיים וגביע הליגה הראשון, ב-1929.

עם זאת, המועדון החל לייצג נוכחות חברתית חזקה יותר בשל האירועים הפוליטיים באותה תקופה. בקטלוניה, תנועת העצמאות הקטלונית ייצגה את אידיאולוגיית הזהות שמצאה כוח בספורט. פעם אחת, ב-1925, פרימו דה ריברה סגר את האצטדיון למשך שישה חודשים בגלל שאוהדים שריקו בוז על ההמנון הספרדי.

בתחילת העשור היו ל-FC ברצלונה 12,000 חברים
בתחילת העשור היו ל-FC ברצלונה 12,000 חברים, עד סופו היו רק 2,000.

שנות ה-30 היו אולי החלק הקשה ביותר בהיסטוריה של ברצלונה. לאחר מותו של גאמפר, המצב לא השתפר, למעשה הוא רק החמיר. בעונת 1933-1934, ברצלונה הייתה נופלת לליגה השנייה אלמלא התרחב הליגה הראשונה.

מצד שני, בהיבט החברתי והפוליטי, מלחמת האזרחים פגעה קשה ב-FC ברצלונה מכיוון שהיא הייתה חלק מארץ "המורדים". הנשיא שלה באותה תקופה, ג'וזפ סוניול, היה פוליטיקאי קטלוני שמשטר פרנקו התנקש בחייו.

ב-1938, הפצצת ברצלונה הרסה כמעט לחלוטין את מטה המועדון. בתחילת העשור, היו ל-FC ברצלונה 12,000 חברים, עד סופו היו רק 2,000.

החייאה של FC ברצלונה

בשנות ה-40 חלה תקופה של שיקום המועדון. הדיקטטורה של פרנקו בחרה את השלטונות עד 1953. כמו כן, הם תרגמו את כל החוקים לספרדית והסמל איבד את הפסים האדומים והצהובים למשך תשע שנים.

עם זאת, שנות ה-50 הביאו מזל הרבה יותר טוב למועדון. אחד המאפיינים העיקריים של FC ברצלונה הוא הרוח הקטלונית שלו וגם החשיבות שהייתה לזרים לאורך ההיסטוריה שלה. אחרי גאמפר, היה זה לדיסלאו קובאלה ההונגרי שבא להקסים את חברי המועדון.

כנשיא שלה, FC ברצלונה השיגה שלוש תארים בעשור הזה, עם יותר מ-15 תארים עכשוויים אחרים. עקב עלייה במספר החברים, בנה המועדון אצטדיון חדש, "קאמפ נואו" המפורסם, עם קיבולת של 93,000 איש, בשנת 1957.

בצד השני של המדינה, אלפרדו די סטפנו לקח את ריאל מדריד לגביע אירופה החמישי ברציפות. במקרה הוא לא הגיע לברצלונה בגלל חוסר ביטחון ועסקה שבורה להחליף שחקנים אחרים.

שנות ה-60 ראו שוב סיבוכים עבור ברצלונה. וכך, המועדון השיג רק ארבעה תארים באותו עשור. היריבות עם ריאל מדריד התחזקה ככל שהקבוצה רכשה יותר גביעים על המדפים.

ההיסטוריה המודרנית של FC ברצלונה

מאז שנות ה-70, מסלול המועדון הפך למפורסם יותר. וכך, ב-1974 רכש המועדון את יוהאן קרויף. הוא היה הכוכב של המועדון, ולקח אותו לכמה מהשנים הטובות ביותר שלו, יחד עם המאמן רינוס מיכלס.

בשנות ה-80, תחת נשיאותו של חוסה לואיס נונייס, המועדון הרחיב את האצטדיון ושכר שחקנים כוכבים חדשים כמו דייגו מראדונה, גארי לינקר וברנד שוסטר.

FC ברצלונה השיגה שלוש תארים בעשור הזה
כנשיא שלה, FC ברצלונה השיגה שלוש תארים בעשור הזה, עם יותר מ-15 תארים עכשוויים אחרים.

עם זאת, במהלך אותו עשור המועדון העניק לאוהדיו רק אליפות ליגה אחת ושלושה גביע דל ריי. הם הפסידו גם בגמר גביע אירופה ב-1986 מול סטיאווה מבוקרשט.

"כדורגל חייב תמיד להתנהל בצורה אטרקטיבית, אתה חייב לשחק התקפי, זה חייב להיות הצגה"

- יוהאן קרויף-

יוהאן קרויף חזר לברצלונה ב-1988, אבל הפעם כמאמן. אז המועדון פיתח סגנון משחק מיוחד שהוא משתמש בו עד היום. וכך, זה היה אותו סגנון שהיה לנבחרת הולנד ב-1974. ב-1992 זכתה FC ברצלונה בגביע היבשתי הראשון שלה, עם ג'וזפ גארדיולה כשחקן הכוכב.

עידן הגווארדיולה

למרות שברצלונה תמיד הייתה קבוצה מצוינת באירופה, זה היה ב-2008 שהיא באמת הפכה לטוב ביותר שלה. זה עכשיו מה שכולם מכנים עידן גווארדיולה, עם "פפ" גווארדיולה כמאמן שלו.

הכוכבים של הזמן הזה היו ליונל מסי, קרלס פויול, אנדס אינייסטה וצ'אבי הרננדס, בין שחקנים גדולים נוספים. בעשור האחרון, המועדון השיג דברים שמעט מאוד קבוצות הצליחו.

שלוש תארים בליגת האלופות של אופ"א, שלושה גביעי עולם למועדונים, שש תארים בליגה וחמישה תארים בגביע המלך. למרות שגווארדיולה היה המאמן עד 2012, המאמנים הבאים הצליחו להגדיל את 14 התארים הללו מאז שעזב את המועדון. רבים טוענים כי זו עשויה להיות הקבוצה הטובה ביותר בהיסטוריה של הספורט.

אחרי כל כך הרבה קשיים וצל של ריאל מדריד וכל התארים שלה, ברצלונה החזירה את מקומו הראוי. היא ניצחה שיאים עם הקבוצות המצטיינות שלה, וכעת היא מהווה אזכור כדורגל ברחבי העולם. לכן, האוהדים לא טועים כשהם מזמרים שזה יותר ממועדון.

פופולריים