איך שיחקו השוורים של מייקל ג'ורדן?

ללא ספק, הג'ורדן'ס בולס צריכה להיחשב לאחת מקבוצות הכדורסל הטובות בכל הזמנים, יחד עם הסלטיקס של ביל ראסל והלייקרס של 'מג'יק' ג'ונסון.

השינויים המתמידים בשחקנים, במאמנים ובסגנונות המשחק, יחד עם הכניסות והיציאות הקבועות של מי שנחשב לשחקן הטוב בכל הזמנים - מייקל ג'ורדן- מקשים על סיווג קבוצה בודדת כ'הבולס של מייקל ג'ורדן'. עם זאת, יש הסכמה רחבה לגבי היותה הקבוצה שהציגה את עונת ה-NBA השלמה ביותר: השוורים 96′ שיקגו.

חברי השוורים של ירדן

שישה חודשים לאחר שהצהיר את המפורסם שלו: ' אני חוזר ', מייקל ג'ורדן הצטרף לצוות שהונהג על ידי פיל ג'קסון. הצוות התבסס על נוסחה פשוטה. חוזר, פוינט גארד שלא הפסיק לחכות למחזיר בצל, הגעת חיזוק מהבלקן ושחקן שמוכן לעשות את העבודה המלוכלכת.

שובו של מייקל ג'ורדן וילד הפלא

חזרתו של מייקל ג'ורדן התרחשה עונה אחת לפני כן כאשר השחקן המיתולוגי בן 23, עמד להגיע לגיל 33.

ראוי להזכיר כי הפרישה של שנה וחצי לא השפיעה על כישרונו. הוא קלע 55 נקודות לניקס במשחקו החמישי.

17 המשחקים שלו בליגה הסדירה, על גבי 10 פלייאוף (לפני שהקבוצה של אוניל והארדאווי, מג'יק, חיסלה אותם) היו תמיד הקדמה לקיץ דינמי, בתוך המגרש ומחוצה לו.

טוני 'הקסם הלבן' קוקוק נחת על הבולס, במקביל לפרידה של ג'ורדן, אולי שיחק קשה מדי להשגה. קבוצת שיקגו הייתה הבעלים של זכויותיו מאז 1990, מה שגרם לשחקנים אחרים לא לקבל אותו טוב מדי. עם זאת, השחקן הקרואטי יהיה מכריע במחצית השנייה של 'עידן הירדן'.

החיזוק של רודמן והארפר

דניס 'התולעת' רודמן הגיע מזכייה בשתי טבעות אליפות עם ה-Bad Boys של דטרויט. המרכז היה מפורסם בשל השערוריות והאקסצנטריות שלו מחוץ לבית המשפט יותר מאשר בעבודתו בתוכו. רק היכולות של מאסטר הזן הצליחו לגייס אותו למטרה. הוא תפס את מקומו של שחקן מיתי אחר כמו הוראס גרנט.

החיזוק המרכזי הנוסף היה רון הארפר, שחקן שהעמיד ממוצעים של 20 נקודות ללילה בקבוצות כמו קליפרס או קאבלירס, אבל שידע את מקומו מרגע הגעתו לבולס:

בגיבוי של אנדרס מונטס "לבנה, אינסטלציה, חשמל... 24 שעות לשירותכם, הארפר שילב" הוא ידע לבצע את העבודה ששחקנים כמו פיפן, ג'ורדן, קר או קוקוק לא היו מוכנים לעשות. והוא עשה את זה בצורה נפלאה, באנטיפודים של "התולעת".

המכונה המושלמת

שחקן מנצח משחקים

עם המספר 23 שוב על הגב, מייקל ג'ורדן שיחק כל אחד ואחד מ-82 המפגשים שמרכיבים את העונה הסדירה, בממוצע של 38 דקות ללילה.

ג'ורדן זכה (בפעם השלישית) בפרס לקלע הנקודות הגבוה ביותר עם 304 נקודות ללילה, הוא ענד את הכתר לשלושת ה-MVP העונה (אול-סטאר, עונה ופלייאוף) לראשונה בהיסטוריה. היה לו גם את המקום השלישי בחטיפות (למי שחושב שעבודתו מוגבלת להתקפה) והוא היה הפנס שהוביל את השוורים לאיזון הטוב ביותר שמישהו ראה מאז שהגיעו ה-State Warriors של סטיבן קארי. ההבדל היה שהם גם זכו בטבעת האליפות (זו הייתה הרביעית אז).

קבוצה זוכה באליפויות

לא רק ג'ורדן היה בשיא רמתו במהלך העונה ההיא; רוב חבריו לקבוצה השיגו את המספרים הטובים ביותר בקריירה שלהם:

• רודמן הוביל את העונה בריבאונדים עם 149 ללילה.
• קוקוק זכה בפרס האיש השישי של השנה.
• קר קיבל דיוק של 515 אחוז מקו השלוש.
• פיל ג'קסון זכה בפרס למאמן הטוב ביותר.
• קראוזה זכה בתואר מנהל השנה.

הקבוצה הזו, עם אותו בסיס, קמה עם שתי טבעות אליפות נוספות כדי להשלים את השישה שבהן זכה מייקל ג'ורדן והיא הפכה לשושלת, רק בהישג יד של הגדולים ביותר.