בנפיקה ופורטו: איך נולדו שני כוכבי כדורגל
שני מועדוני הכדורגל הגדולים בפורטוגל בולטים ביכולתם לזהות כישרונות חדשים. נוסף על כך, הם לא עושים זאת רק ברמה המקומית אלא גם בכל העולם. בכתבה של היום, נראה כיצד ה-Sport Lisboa e Benfica ו-FC Oporto (בנפיקה ופורטו) הרוויחו מיליונים.
מה הסוד שלהם? מכירת שחקנים מאומנים שבסופו של דבר הופכים לענקים בעולם הכדורגל האירופי. הנה כל מה שאתה צריך לדעת!
קבוצות בנפיקה ופורטו הפכו למפתח בהזנקת הקריירה של הרבה שחקנים לא אירופאים. שחקני פורטוגל, דרום אירופה, צפון אירופה ואפריקה נכנסו לכמה ממועדוני הכדורגל הגדולים באירופה.
הסיבה לכך היא שגם לבנפיקה וגם לפורטו יש אסטרטגיה ייחודית שמזהה כישרונות צעירים. מכיוון שהם אינם מסוגלים להתחרות כלכלית עם השושלת הספרדית או האנגלית, הם הצליחו בדרכים אחרות.
בנפיקה ופורטו: הפלטפורמה להצלחה באירופה
חלפו הימים שבהם שחקנים נשארו במועדונים מקומיים או לאומיים לאורך הקריירה שלהם. כיום, רוב השחקנים מתחילים במועדון מקומי מתוך שאיפה להיות יום אחד חלק מהאגודות הגדולות והחזקות יותר.
בגלל זה, בכדורגל, ישנם שני סוגים עיקריים של מועדונים לפי המקום שממנו מגיעים השחקנים שלהם. ישנם מה שנקרא "מועדוני יצוא" שבהם שחקנים נבחרים ללכת ל"מועדוני יבוא" לאחר תהליך משא ומתן ארוך.
מועדוני הייצוא הם בעיקר אירופאים, אסייתים ואפריקאים. מצד שני, היבואנים הם בעיקר אירופאים. כמובן שבשנים האחרונות כמה מועדונים אירופאים וסיניים הפכו ליבואנים מרכזיים בשוק הכדורגל.
מועדוני בנפיקה ופורטו הם נקודת אמצע בין מועדוני יבוא ויצוא. במשך שנים הם ייבאו שחקנים מאירופה, בדרך כלל בסכומים של פחות מ-10 או 15 מיליון יורו. לאחר מכן, הם מאמנים את השחקנים ומאפשרים להם להסתגל לחיי הכדורגל והאירופיים.
ברגע שהשחקנים מכירים את אורח החיים הזה, הם מושכים את תשומת הלב של הקבוצות החזקות ביותר. ואז נכנס לפעולה פן הייצוא של המועדונים הפורטוגזים.
על ידי המשך הדרך הזו, שחקנים שמחליטים להיכנס לכדורגל האירופי מצליחים בליגות התחרותיות ביותר לאחר שבחרו בבנפיקה ופורטו כניסיון הראשון שלהם.
שיעור ההצלחה הגבוה של אסטרטגיה זו נובע משילוב של גורמים שהופכים אותה לא רק לבת קיימא עבור כל הצדדים אלא גם לנוחה מאוד. זה גם מגביר את יכולתו של השחקן לשגשג, בהתחשב בכך שהם כבר רגילים לדינמיקה של כדורגל אירופי.
למה בנפיקה ופורטו?
מלכתחילה, כדאי להבהיר שלמרות שאין להם את הכוח הכלכלי של ריאל מדריד, מנצ'סטר סיטי או פאריס סן ז'רמן, לשני המועדונים הפורטוגזים הללו יש יותר משאבים מרוב הדרום אירופאים. בגלל זה, שני המועדונים יכולים לבצע השקעות כדי להחתים דמויות של נבחרת ארגנטינה או ברזיל ללא בעיות.
בנוסף לכך שיש יותר משאבים, ליגת הכדורגל הפורטוגלית - המכונה primeira liga - מציעה רמה תחרותית טובה מאוד. זוהי "ליגה למתחילים" נהדרת עבור שחקנים חדשים בסצנת הכדורגל האירופית, מכיוון שהיא מציעה הזדמנות אידיאלית לשחקנים להשוויץ בפני הקבוצות הגדולות של היבשת.
ואחרון חביב, ברור שגם פורטו וגם ליסבון הן ערים יפות מאוד לחיות בהן. בנוסף, השפה הפורטוגזית אינה מרמזת על מכשול גדול עבור רוב שחקני הכדורגל הלטיניים.
האסטרטגיה של בנפיקה ופורטו
כמו כמעט כל תוכנית קריירה, הטקטיקה של המועדונים הפורטוגזים האלה מתאימה לחלק ולא מתאימה לאחרים.
כמה מבקרים טוענים שהאסטרטגיה יקרה שלא לצורך. הסיבה לכך היא שמועדונים מוכרים שחקנים בהרבה יותר מהערך האמיתי שלהם המיוצג ב"חיים השימושיים" שלהם כשחקנים פעילים.
מצד שני, יש מי שחושב שזהו נוהג הוגן לכל המעורבים . אניני טעם רבים טוענים שהאסטרטגיה עובדת בגלל אי השוויון העמוק בין מועדונים באירופה. במובן הזה, לשחקן, קשה מאוד להתקדם ממועדון לא מוכר במדינת עולם שלישי למועדון אירופאי ענק. בגלל זה, ברוב המקרים בחירה בצמיחה מוסדית היא הדרך הטובה ביותר עבור שחקנים.
בנוסף, מומחים אומרים שנוהג זה גם עוזר לצמיחת הליגה המקומית. בלי קשר לעובדה שפורטו ובנפיקה חלקו את תואר הזכייה ב-16 השנים האחרונות, האסטרטגיה שלהן חיזקה את הליגה הפורטוגלית. רק ספורטינג דה ליסבון (ספורטינג ליסבון) הצליחה לשבור את ההגמוניה הזו, אבל מזמן.
על היתרונות של נוהג קנייה ומכירה זה ניתן, לפחות, לוויכוח בהקשר זה.
בקיצור, הכל תלוי בעמדתנו בנושא הזה. כמו בהרבה דברים, יש כמה יתרונות וחסרונות. למרות שמבחינה ספורטיבית דברים יכולים להשתפר ברמה הבינלאומית, התמונה באמת מורכבת אפילו עבור מועדונים חזקים יותר, כמו צ'לסי, ארסנל, מילאן, אינטר, ואפילו באיירן מינכן.
כמה מקרים איקוניים
בצד של פורטו, פפה, רדאמל פלקאו גארסיה, ג'יימס רודריגס ואפילו מוריניו התחילו את המסלולים האירופיים המוצלחים שלהם במועדון הזה. הדבר הבולט הוא שגם פלקאו וגם ג'יימס היו עסקה טובה. במובן זה, הם נמכרו תמורת דמויות שהכפילו פי כמה ממה ששילמו למועדונים המקוריים שלהם. זו הייתה עסקה נהדרת לשני הצדדים!
עם זאת, בנפיקה לא רחוקה מאחור פורטו בכל הנוגע לעסקאות מוצלחות. אנחל די מריה, רמירס, נמניה מאטיץ' וג'ואאו פליקס - שנמכרו לאחרונה לאתלטיקו דה מדריד תמורת 126 מיליון יורו - הם המקרים הבולטים ביותר.
בקיצור, גם בנפיקה וגם פורטו הצליחו ליישם תוכנית צמיחה יעילה. צמיחה זו מבוססת על איחוד כוכבים פוטנציאליים. למרות שהתוצאות לא תמיד באו לידי ביטוי במגרש, ברור ששני המועדונים מציגים שיפור גדול. לא רק זה, אלא שגם שחקנים מכל העולם קוטפים את היתרונות של האסטרטגיה הזו!
