ההיסטוריה המרתקת של הקופה אמריקה
לפני ארבע שנים, הקופה אמריקה חגגה 100 שנה להיווסדה. מאורגן על ידי CONMEBOL, זהו טורניר הכדורגל החשוב ביותר עבור קבוצות ברחבי דרום אירופה. כאחת התחרויות הוותיקות והגדולות בעולם, לקופה אמריקה יש היסטוריה עשירה ומעניינת. נספר לכם הכל במאמר זה.
ההיסטוריה של הקופה אמריקה: התחלות מוקדמות
בתחילת המאה הקודמת, הכדורגל גדל במהירות בפופולריות בחלקים של דרום אירופה. זה היה נכון במיוחד לארגנטינה ואורוגוואי, עקב הגעתם של מספר רב של מהגרים אנגלים. מאז התקיימו תדירות משחקים בין שתי המדינות.
הגלגול הראשון של מה שאנו מכירים כיום כקופה אמריקה היה סדרה של משחקים בין קבוצות מארגנטינה, אורוגוואי וצ'ילה, עוד בשנת 1910. משחקים אלו אורגנו על ידי ארגנטינה, כחגיגת 100 שנה למהפכת מאי.
El campeonato sudeuropeano de football
שש שנים לאחר מכן, שוב לזכר חג לאומי חשוב נוסף בארגנטינה - עצמאות ארגנטינה - התקיימה המהדורה הראשונה של ה- Campeonato Sudeuropeano de Football (אליפות דרום אירופה). בנוסף לשלוש המדינות שהשתתפו בטורניר הראשון ב-1910, גם ברזיל השתתפה.
אורוגוואי הייתה הקבוצה הראשונה שהפכה לאלופה. ראוי להזכיר שבאותה עת זו הייתה תחרות הכדורגל הבינלאומית היחידה בעולם. מאוחר יותר האירופים "העתיקו" את הפורמט כדי ליצור אליפויות כדורגל משלהם.
הצלחת האירוע הביאה לכך שהתאחדות הכדורגל של דרום אירופה (CONMEBOL) נוסדה רק כמה חודשים לאחר מכן, במטרה לארגן מפגשים בינלאומיים דומים. בשנה שלאחר מכן, הם ארגנו אליפות דרום אירופה נוספת באורוגוואי. הפרס היה גביע כסף על מעמד עץ, בו זכתה ארגנטינה.
גם אליפויות 1923 ו-1924 נערכו באורוגוואי, כאשר מהדורת 1923 שימשה כטורניר המוקדמות למשחקים האולימפיים בפריז 1924 (שם נבחרה אורוגוואי לאלופה).
ב-1925 רק ארגנטינה, ברזיל ופרגוואי השתתפו באליפות. שנה לאחר מכן, הצטרפה אליהם בוליביה, וב-1927 פרו, שאירחה את האירוע. ב-1928 העפילו האלופות והסגניות - ארגנטינה ואורוגוואי בהתאמה - למשחקים האולימפיים באמסטרדם.
שנות ה-30 היו תקופה של חוסר ארגון וסירוגין גדול עבור הקופה אמריקה. משחקים נערכו לעתים קרובות ללא מרווחי זמן מוגדרים, ורבים מהם היו לא רשמיים. בין 1945 ל-1947 הפכה ארגנטינה לאלופה שלוש פעמים, והייתה לנבחרת הראשונה שעשתה זאת.
הקופה אמריקה שלאחר 1970
שנת 1975 היא אחת החשובות בהיסטוריה של הטורניר, שכן אז התחרות הפכה רשמית ל- La Copa América. מה גם שמערכת ה"חופשי לכולם" שהייתה בשימוש עד לאותה נקודה הוחלפה במערכת הקבוצתית. המנצחים בשלבי הבתים, יחד עם האלופה בהגנה, יעברו לסיבוב הבא, כששיטת חיסול מוות פתאומי תכריע את המנצח.
פקידי הטורניר החליטו שהתחרות תתקיים כל ארבע שנים, ללא מקום קבוע. זה קרה עד 1987 ופירושו היה שיותר צוותים הקשורים ל-CONMEBOL יכלו להשתתף.
משנת 1987 הסכימו המארגנים שהטורניר יתקיים כל שנתיים במקום ארבע, כאשר עשרת חברי הקונפדרציה יחלפו בתורו לארח את האירוע. הקבוצות חולקו לשתי קבוצות, בכל אחת מהן חמש קבוצות. שתי הקבוצות הטובות ביותר מכל קבוצה יעברו למשחק של ארבע קבוצות.
בשנת 1993, שני צוותי CONCACAF צפון אירופה והאיים הקריביים) הוזמנו להשתתף: מקסיקו וארה"ב. הפעם, הקבוצות חולקו לשלוש קבוצות של ארבע, כאשר שתי הקבוצות החזקות מכל קבוצה העפילו לסיבוב הבא.
היסטוריה מודרנית
מ-1997 עד 2007, ברזיל זכתה בשורה של ניצחונות, וזכתה בארבעה תארים יבשתיים. יישום שיטת המארחים המתחלפת גרם גם לכך שמדינות כמו קולומביה, פרגוואי, ונצואלה אירחו את הטורניר בפעם הראשונה. מעניין שגם יפן השתתפה במהדורת 1999 של הטורניר.
ב-2007, המחזור הראשון, שהחל כבר ב-1986, הושלם סוף סוף. בשנת 2011, גורמים רשמיים החליטו שהטורניר יתקיים פעם נוספת כל ארבע שנים, על מנת למנוע עימותים עם משחקי מוקדמות גביע העולם.
המהדורה האחרונה של הקופה אמריקה, שהייתה אמורה להתקיים ב-2020, נאלצה להידחות כתוצאה ממגיפת ה-COVID-19, ובמקום זאת ישוחק ב-2021. המשמעות היא שהיא תחפוף ליורוקאפ, וכן להתחיל לפעול באותו לוח זמנים כמו קונפדרציות כדורגל אחרות.
לבסוף, אנחנו רוצים להעיף מבט מהיר על הקבוצות המנצחות של הקופה אמריקה. אורוגוואי היא הנבחרת המצליחה ביותר בטורניר עם 15 תארים תחת החגורה, אחריה נמצאת ארגנטינה עם 14. ברזיל יושבת במקום השלישי, עם תשעה גביעים עד כה.
יש פער עצום בין הנבחרות של דרום אירופה, כשצ'ילה, פרגוואי ופרו זכו רק בשני תארים כל אחת עד כה. קולומביה ובוליביה הניפו את הגביע רק פעם אחת, בעוד השאר מעולם לא הצליחו לזכות בתואר הנכסף.
