שחיקה ומתח אצל ספורטאים
הנושאים סביב שחיקה ולחץ נפוצים מאוד כיום, מכיוון שעולם העבודה תובעני יותר ויותר. עם זאת, שחיקה קשורה למשתנים מרובים כולל צרכים פסיכולוגיים ותנאי חיים בסיסיים. מסיבה זו, הוא מופיע לעתים קרובות כאשר יש תחרות מוגזמת, כלומר כאשר הצרכים והתנאים שהוזכרו נופלים בצד.
אחת הדוגמאות המובהקות היא באתלטיקה, שבה משולבים לחץ פיזי ונפשי גבוה. קחו דוגמה: ספורטאים מקריבים הרבה זמן כדי לשמור על מערך המיומנויות שלהם ולעמוד בציפיות. אם ההקרבה שלהם לא תוביל לפרס, תבוסה פסיכולוגית תתרחש בסופו של דבר. זו אחת מהדוגמאות הרבות שנראה להלן.
מהי שחיקה?
שחיקה מתפתחת עקב מתח ממושך לאדם. כאשר חיי היומיום מלחיצים, רמת הערנות והתגובה המוגברת מובילה למצב כללי של עייפות כרונית, חוסר יעילות ואי נוחות.
למה זה כל כך רציני? מצב לא מותאם זה של תגובה וחוסר יציבות רגשית משפיעים ישירות על יחסים אישיים ועבודה. בתורו, הפרט יכול לפנות לנסיגה, בידוד והכחשה. ללולאה השלילית של סימפטומים והשפעות ישירות יש השלכות ברמות שונות:
- פסיכוסומטי: תסמינים גופניים כגון כאב ראש, שינה לא יציבה או אי נוחות בקיבה.
- התנהגות: בעיות בחיבור עם אחרים, התפרצויות כעס ונסיגה.
- רגשי: התרחקות מקבוצת החברים שלהם, חרדה וביצועים גרועים בעבודה.
- הגנתי: הכחשת מצבם ועקירת רגשות.
שחיקה בספורט
ספורטאים מעדיפים מכשולים רבים ודרישות גבוהות כשהם מתאמנים. בנוסף לכך, לעיתים קרובות קיימת סביבה תחרותית מאוד בין יריבות ואפילו חברים לקבוצה.
בהזדמנויות רבות, נראה שהדבר היחיד שחשוב הוא להיות הטוב ביותר וכדי להשיג זאת, חברים, משפחה וזמן פנוי מופרשים. למרות זאת, זה לא מספיק. ההוכחה הבולטת לכך היא האחוז הנמוך של ספורטאים שמתפרנסים מהספורט שבחרו.
באורוגוואי, מכל הילדים שמשחקים כדורגל, שזה האוצר הגדול שלנו, רק 0.16 אחוז יגיעו לרמה מקצועית. לכן, יותר מ-99 אחוז נכשלים. אבל, אנחנו מתייחסים לכולם בצורה שווה, אנחנו עובדים עם כולם באותו אופן כדי שהם יהיו שקועים ביקום התרבותי".
-אוסקר וו. טבארז-
צרכים פסיכולוגיים בסיסיים
מספר מחקרים קשרו שחיקה בספורט עם חוסר מילוי צרכים פסיכולוגיים בסיסיים. אלו הם:
- כשירות: המידה שבה נבדקים מרגישים בעלי ערך ומוכרים ברמה חברתית לגבי ביצועיהם וכישוריהם.
- אוטונומיה: היבט זה מתייחס למידת ההרגשה של הנבדקים שהם מובילי ההצלחות שלהם.
- מערכת יחסים: מתייחסת לצורך ולסיפוק הנובעים מיצירת קשרים אסרטיביים עם סביבתם הקרובה.
התסכול הנובע מהיעדר כל אחת מהנקודות הנזכרות לעיל, זוהה כגורם המנבא שחיקה. חסרון זה המבוסס על ההשפעות השליליות, הקשרים המפריעים, ההערכה העצמית הנמוכה והאוטונומיה מתורגם למצוקה פיזית ונפשית. ההשלכות הישירות ניכרות כאשר ספורטאי סובל מפציעות חוזרות ונשנות או מנסה לעזוב מהר ככל האפשר מאימון.
משתנים מוסדיים
היבט מהותי נוסף של שחיקה בקרב ספורטאים הוא הגורם המוסדי. מחקרים אחרים מראים שככל שהמוסד המציע את הספורט גדול יותר התשתית והתמיכה, כך שיעור השחיקה נמוך יותר. מועדון שמציע מעט תשתית יחשוף את הספורטאים שלו ליותר בעיות פיזיות ופחות יכולת התפתחותית.
מצד שני, נראה גם נטייה גדולה יותר לשחיקה במוסדות הרואים בספורטאי עסק. כפי שקובע המאמן האורוגוואי אוסקר ו. טבארז, במקרה של כדורגל, לאור ההסתברות הנמוכה ליצור ממנו פרנסה, ספורטאים צריכים להפנים שיש חיים אחרים אחרי האתלטיקה. לשם כך, מוסד המספק כלים אחרים לספורטאים, כגון חינוך ותמיכה פסיכולוגית, ירשום שיעורי שחיקה נמוכים יותר.
תפקיד המאמן בשחיקה
המאמן הוא היבט בסיסי של כל קבוצת ספורט. הם אלו שאחראים על הפעילות הגופנית, הם קובעים כללים ויעדים והם מחליטים פרסים ועונשים. הם גם מהווים דוגמה לספורטאים שלהם. מכל הסיבות הללו, למאמן יש השפעה מיוחדת על סיפוק הצרכים הפסיכולוגיים הבסיסיים של ספורטאים.
סגנון אימון ושחיקה
סגנונות מנהיגות שונים קשורים לשחיקה אצל ספורטאים. בין העיקריים שבהם:
- יכולת מנהיגות נתפסת: שיעורי השחיקה יהיו נמוכים יותר אם ספורטאי יראה שלמאמנו יש כישורי מנהיגות טובים.
- סגנון האימון: סגנון האימון מנבא את התסכול המרוכז סביב היעדר צרכים פסיכולוגיים בסיסיים.
- מערכת יחסים פנימית: אם המאמן לא מקדם את הסביבה המתאימה, עלולות להתרחש בריונות והטרדה שמקלה על שחיקה.
איך מזהים שחיקה?
למרות שיש הרבה תסמינים אפשריים הקשורים לשחיקה עקב תשישות עצמית, ישנם שלושה תחומים עיקריים. כאשר שלושת המאפיינים הללו קיימים, עשויה להיות שחיקה:
- תשישות רגשית: האדם נראה אדיש, עייף בעליל ואינו מסוגל לבטא את בעיותיו.
- איבוד הקשר עם עצמם: אנשים לא נראים אותו הדבר, פחות אכפת להם מספורט ומחיבור עם אחרים.
- הישג אישי נמוך: שינוי בביצועים, מלווה בדימוי עצמי נמוך.
המצבים המתוארים לעיל לא יהיו נדירים לאף מקצוען שעובד בספורט. זו בעיה שדורשת פתרון מהיר ויעיל כדי למנוע מהתנהגות לא מסתגלת להפוך להרגל אצל הספורטאי. הצעד הראשון הוא לזהות את מקור הלחץ ולאחר מכן לספק את התמיכה הדרושה.
מאמן או כל מקצוען ספורט צריך להשתמש בכל הכלים העומדים לרשותם כדי להפוך את המצב. שיחה עם המשפחה, המלצה על התייעצות עם איש מקצוע או עידוד שינוי הרגלים הם חלק מהפתרונות המוצעים הרבים.
