עמדות הכדורגל השונות
כדורגל הוא ספורט מרגש, עד כדי כך שהוא נחשב כיום לספורט הפופולרי ביותר בעולם. יש לו יסודות טקטיים עמוקים מאז שהוא שיחק עם עשרה שחקני שדה פלוס שוער. לאחר מכן, נתאר את עמדות הכדורגל השונות שיש.
עמדות הכדורגל השונות
קבוצת כדורגל מורכבת משוער ועשרה שחקני שדה. שחקן השדה משחק לפי מערך המיומנויות הספציפי שלו; על פי התמחותם, הם ימלאו תפקידים שונים בתחום:
עמדות כדורגל: שוער
בדרום אירופה, השחקן הזה נקרא arquero. אלו הם השחקנים היחידים שמורשים לחטוף את הכדור באמצעות הידיים, בתנאי שהם נשארים בתוך אזור העונשין המיועד; למעשה, זו הסיבה שהשוערים לובשים כפפות.
בהיותו הקו האחרון של ההגנה, המשימה של השוער היא, לא אחרת מאשר להימנע משער של הקבוצה היריבה. כדי להשיג זאת, הם יכולים להשתמש בכל הגוף שלהם.
אם הנסיבות מצדיקות זאת, הם יכולים לעזוב את אזורם ואף לתקוף. לדוגמה, כאשר נותרו דקות ספורות בלבד, והקבוצה צריכה להשוות או לנצח במשחק.
עמדות כדורגל: הגנה
לפי הטקטיקה שבחר המאמן, יכולים להיות שלושה, ארבעה או חמישה מגינים. כמובן, יכול להיות שיש פחות או יותר, אבל זה לא קורה בדרך כלל.
מבין המגנים, אלו שמשחקים במרכז המחצית הם הבולטים ביותר (הם משחקים ברצועה המרכזית), וכך גם אלו שמשחקים לרוחב (אלה שרצים לצדדים). האחרונים נוטים לתקוף; ואילו הרכזים, לעומת זאת, "רצים במעלה המגרש" כדי לנסות ולקלוע נקודת שער.
לבסוף, אנחנו יכולים לדבר גם על המטאטא (או הליברו). זה עוד מגן מרכזי שנמצא קצת מאחורי השניים האחרים. שחקן זה נכלל בדרך כלל בשורות של שלושה או חמישה מגינים.
עמדות כדורגל: קשרים
הם בדרך כלל השחקנים שפועלים הכי הרבה מכל העמדות; נקודת המוצא שלהם היא מרכז השדה, אבל הם משתתפים גם בהתקפה וגם בהגנה.
אנחנו יכולים לסווג אותם לפי תפקידם. לפיכך, יהיו קשרים הגנתיים - שישתפו פעולה בהגנה ולא תוקפים הרבה - וקשרים התקפיים - שהאחריות שלהם קשורה יותר ליצירת משחקי שער מאשר בהגנה על השער שלהם.
הבחנה אפשרית נוספת קשורה לאזור התחום בו הם נעים. במובן זה, חלק מהשחקנים מתמקדים יותר בעמדה המרכזית בעוד שאחרים משחקים בעמדות לרוחב. בכדורגל המודרני, פחות נפוץ לראות שחקנים משחקים בצדדים הצדדיים.
עם זאת, ראוי לציין שהטקטיקה בספורט הזה השתנתה מאוד. אז הודות לשיפור הצורה הפיזית של השחקנים, כיום כמעט כל השחקנים משלבים טקטיקות התקפה וגם טקטיקות הגנה, ללא קשר למיקומם במגרש.
קדימה
זוהי עמדה זוהרת; אלו שמשחקים בו בדרך כלל הופכים לכוכבים. למה? ובכן, פשוט בגלל שהם אחראים על כיבוש שערים, אז, באופן כללי, הם מגדירים משחקים. כדי להיות חלוץ, אתה צריך הרבה מיומנות, דיוק וטכניקה כדי לירות במטרה.
יש פורוורדים (או חלוצים) שמשחקים במרכז - המספר הקלאסי "9" - ויש גם אחרים שנצמדים לשוליים כדי להעביר את הכדור למרכז או לחתוך באלכסון לעבר שער היריבה. זו העמדה שבה תפס ליונל מסי, כשהוא תוקף מצד ימין.
נכון שגם כריסטיאנו רונאלדו התחיל בתפקיד דומה בספורטינג ליסבון ומנצ'סטר יונייטד; עם זאת, עם הזמן, המשחק שלו השתנה וכעת הוא הפך את הצד הימני-צדדי לאזור בלתי ניתן לעצירה בכל הנוגע להבקעת שערים.
העמדות של שחקני הקבוצה מסמנות כוונות במשחק
מספר השחקנים שמאמן מחליט להציב בכל אזור במגרש, כמו גם המרחק בין כל שחקן, מעידים בבירור על כוונות הקבוצה.
כאשר זה קורה, הקבוצות היריבות נוטות לחפש דרך להפוך את המשחק על ידי משחק התקפי ולחץ על יריבתה. להיפך, יש קבוצות שמעדיפות לחכות ליד השער שלהן ולתקוף במהירות לאחר ששיחזרו את הכדור; כלומר, אלה שהימרו על המכה הנגדית.
אין אסטרטגיה טובה יותר מהאחרת. בחירת עמדות הכדורגל בהן ישחק כל שחקן תלויה בעיקר במאפיינים של כל שחקן.
ישנם גם גורמים משפיעים נוספים כמו הקשר, רמת התחרות, מספר השחקנים על המגרש (במקרה של הרחקות) או החלטות מדקה לדקה שמתקבלות בצוות האימון.
בקיצור, אין ספק שהפופולריות של הכדורגל נובעת מהמגוון הרחב של האפשרויות שלו, שלעיתים הופכות אותו ללא הגיוני ובלתי צפוי. עמדות כדורגל חשובות, אבל מה שתמיד מגדיר את המשחק הוא איכות השחקנים.
