מהי הרוח האולימפית?
חשיבותה של הרוח האולימפית חורגת הרבה מעבר לאירועי הספורט המתקיימים בתחרויות שלהם. וזה לא מיועד רק לספורטאים מקצוענים. כפי שתראו במאמר זה, מדובר בקידום ערכים מסוימים. מטרתו היא לעודד את כולם, כאנשים וכאזרחים, לשלב ערכים אלו בחייהם.
הרוח האולימפית: המסע הוא הפרס
לא קל להגדיר את הרוח האולימפית במילים. אבל כל מי שנתקל בזה כנראה יודע מה זה אומר, באופן מרומז. מרכיב מרכזי אחד הוא הידיעה שהפרס הגדול ביותר אינו בהגעה למטרה או ניצחון מסוים. במקום זאת, התהליך עצמו הוא התגמול הגדול ביותר.
כמובן, אנחנו לא מנסים להציע שניצחון לא אומר כלום לספורטאי או שהמטרות אינן חשובות. כאשר אנו מדברים על חלומות או יעדים אישיים או מקצועיים, אנו מודעים לכך שהשגת היעד היא תמיד המשאלה הגדולה ביותר של האדם.
עם זאת, אל לנו לשכוח שניצחון הוא תוצאה של תהליך ארוך. זה אפשרי רק באמצעות המאמץ שמוביל לכך. אין אנשים שנולדו אלופים או כובשים. כל מי שמצליח לזכות בניצחון צריך לנסוע דרך ארוכה כדי להגיע לשם. והיא חייבת לכלול בהכרח כמה כישלונות ואכזבות, אבל אסור שהאדם ייגמר לעולם.
בואו ניקח כדוגמה מרוץ אתרים - רק כדי להמשיך בדרכו של חוט הספורט הזה. יכול להיות מנצח אחד בלבד בסוף כל מסלול או ניסיון. אבל כל המתחרים הולכים לתת את המיטב מעצמם לאורך כל התחרות. ואפשר לצפות שהם ימשיכו לעשות זאת רק כדי לשפר את עצמם גם אחרי המירוץ.
עם עבודת צוות וטיפוח רגשות חיוביים, קל יותר לשפר את הביצועים שלך בספורט. רגשות חיוביים אלה צריכים להתרחב גם ל"יריבים" אפשריים. לסיכום, הרוח האולימפית מקדמת שיפור קולקטיבי. זה לא נעצר רק בניצחונות האישיים של הספורטאים המנצחים.
ספורט כמטאפורה לחיים
ספורט יכול לשמש מטפורה נהדרת לחיים עצמם. מה שהרוח האולימפית באמת מנסה לעשות זה להציע לך פילוסופיה שבאמת יכולה לעורר אותך לאורח חיים בריא יותר.
בוא נחזור לדוגמה המירוצים שהבאנו קודם. אבל עכשיו, בואו נדמיין שאלו אנשים שמנסים להגיע למטרה במקום ספורטאים. נניח שהמאמצים שלהם לא מביאים להם את הניצחון שהם רוצים ישירות. חשבו כמה אנשים יחשבו על להפסיק אחרי כמה הקפות בלבד.
אבל אם רק יסתכלו מאחוריהם, כל אחד מהמתחרים יבין מהר מאוד שכל מאמציהם לא היו לשווא. זה אפשר להם לאסוף מיומנויות, ידע וחוויות. כל אלה תרמו להתפתחותם האישית והמקצועית.
האמת היא שההצלחה של אנשים אחרים לא צריכה לגרום לספורטאים לכעוס או לקנא. זה לא צריך לדחוף אותם לוותר. להפך, למעשה – זה אמור להניע אותם להמשיך קדימה כי אפשר להגיע ליעדים שהצבתם לעצמכם.
לכן אנחנו אומרים שהמסע הוא פרס בפני עצמו. זה, בכל מקרה, לא בזבוז זמן. כשאתה באמת הולך אחרי המטרות שלך, אין הפסדים. כל צעד וכל ניסיון משפרים אותך כך שבסופו של דבר תוכל להגיע למקום בו אתה רוצה להיות.
Citius, altius, fortius: נסה תמיד להיות טוב יותר
"citius, altius, fortius" הוא המוטו של האולימפיאדה. באנגלית זה אומר "מהיר יותר, גבוה יותר, חזק יותר". בפועל, המוטו הזה מסכם את מה שהרוח האולימפית מנסה לעורר בכל אחד מאיתנו.
זה לא רק משהו שמיועד לספורטאי עילית. זו קריאה לכולנו לדחות שביעות רצון ולנסות תמיד ללכת מעבר. כמובן, ספורטאים צריכים לדחוף את עצמם עד הקצה על בסיס יומיומי אם הם רוצים להגיע לפסגת הספורט שלהם. אבל, מי מאיתנו לא צריך להשתפר כל יום כדי להגיע ליעדים שלנו?
והעניין הוא שיש קצת מהנטייה האתלטית הזו בכולנו. אתה תמיד נאבק בלחץ, במועדים, באקלים ובנטייה להסתפק במה שיש לך כי זה "יותר מדי מאמץ" להשתפר. ובכל זאת אילו ניצחונות תטעמו אם תגבילו את עצמכם? לכל מטרה כדאית, בחיים יהיו מכשולים.
אנחנו שוב חוזרים לרעיון שלהיות טוב יותר אינו כרוך בהכרח בתחרות מול אדם אחר. זה יכול להיות עניין של תחרות מול עצמך. זה יכול להיות נגד הפחדים שלך. לדוגמה, אם אתה רוצה לעוף גבוה יותר, לחלום גדול יותר ולהרגיש חזק יותר, אתה צריך להתגבר על הפחדים האלה שגורמים לך לסגת מאתגרים.
הרוח האולימפית מדברת אל כולנו. זה מדבר בקול שנותן לך השראה להמשיך קדימה עם ראש מורם וראש פתוח. כל אתגר חדש הוא הזדמנות ייחודית חדשה להפוך לגרסה טובה יותר של עצמך.
