הזדקנות ושינויים: מה שספורטאים פעילים צריכים לדעת
שינויים בהזדקנות משתנים מאדם אחד למשנהו. עם זאת, יש כמה קווים מנחים כלליים שספורטאים מבוגרים צריכים להיות מודעים אליהם.
חשוב להבין כיצד הגוף שלך משתנה עם הזמן. בתורו, זה יאפשר לך להתאים את חיי היומיום שלך לצרכים החדשים הללו. כמובן, הודות לחידושים רפואיים וטכנולוגיים, ההזדקנות במאה העשרים היא קלה יחסית. אם אתה מקפיד על אורח חיים בריא, יהיו לך חיים ארוכים ומספקים יותר.
שינויים בהזדקנות בהרכב הגוף
שינוי ההזדקנות העיקרי בקרב כל היצורים החיים הוא בהרכב הגוף. ככל שאתה מתבגר, שיעור השרירים והשומנים משתנה. לפיכך, מסת השומן והשומן הקרביים עולים, בעוד שמסת השריר הרזה יורדת. מלבד איבוד מסת שריר, ישנם מצבים נוספים שספורטאים מבוגרים צריכים להיות מודעים אליהם:
סרקופניה
לפי מילון merriam-webster, סרקופניה היא:
הפחתה במסת שריר השלד כתוצאה מהזדקנות.
ככזה, זהו תהליך טבעי. בגלל זה, ככל שתזדקן, סביר להניח שתאבד גם מסת שריר, כוח ותפקוד. זה יכול להשפיע לרעה על איכות החיים הכללית שלך!
אם לא תעשה שום דבר בקשר לזה, סרקופניה יכולה להוביל להפחתת ניידות, להגביר את הסיכון לנפילות ולשנות את קצב חילוף החומרים שלך.
כמובן, סרקופניה מואצת אם אתה מפחית את הפעילות הגופנית. עם זאת, אפילו ספורטאים מבוגרים יכולים להראות סימנים לכך. זה אומר שכנראה יש לזה מרכיב גנטי על רמת הפעילות שלך.
כעת, לרופאים אין שיטה אחידה לאיתור או אבחון סרקופניה. לפיכך, אין כמות מסוימת של שריר אבוד שאתה צריך כדי לאבחן. כמובן, כל איבוד שריר חשוב! ככל שתאבד שרירים תאבד גם כוח וניידות.
עם זאת, בעשור הרביעי לחיים, רופאים יכולים לזהות עדות לסרקופניה. לאחר מכן, התהליך מואץ בערך לאחר שאתה בן 75 ומעלה.
סרקופניה ואורח חיים בישיבה
סרקופניה יכולה להתרחש גם בקרב אנשים צעירים יותר, במיוחד בקרב אנשים שמנים. למעשה, רקמת שומן מוגזמת עלולה לגרום לך לאבד מסת שריר רזה. לפיכך, משקל עודף ומסת שריר מופחתת תורמים לירידה בפעילות הגופנית, אשר, בתורה, מאיץ את הסרקופניה. זה מעגל קסמים!
אורח חיים בישיבה יכול להוביל למה שנקרא תסמונת מוות בישיבה. מדובר בהצטברות של בעיות בריאותיות המהוות איום על החיים וקשורות לאורח חיים בישיבה.
אז מה זה בעצם אורח חיים בישיבה? במילים פשוטות, זה כאשר אתה שורף פחות מ-200 קלוריות ביום עקב פעילות גופנית. יש לכך השלכות רבות: סיכון גבוה יותר למחלות לב וכלי דם, יתר לחץ דם, סוכרת, דיסליפידמיה, השמנת יתר ואפילו מוות.
שינויים בהזדקנות משפיעים גם על הטעם והריח
זה די נפוץ שאנשים מבוגרים הופכים לאוכלים בררנים. הסיבה לכך היא שהחושים שלנו נעשים עמומים, ואם האוכל לא טעים כמו קודם, קל יותר לא לאכול מספיק.
ככל הנראה, אובדן חושים משפיע על אנשים בדרגות שונות, בקצב שונה ובגילאים שונים. גנטיקה, סביבה ואורח חיים מעורבים בהידרדרות היכולות החושיות.
לפיכך, שינויים בחוש הטעם, הריח והמגע הקשורים לגיל עלולים להוביל לאובדן תיאבון, בחירות מזון לא מספקות וצריכה תזונתית נמוכה. מאחר שסף הטעם והריח גבוהים, אנשים מבוגרים עלולים להתפתות לתבל מזונות יתר, במיוחד על ידי הוספת יותר מלח, דבר שעלול להשפיע לרעה על אנשים מבוגרים רבים.
למרות שחלק מהשינויים מיוחסים להזדקנות, רבים מהשינויים בתפיסה החושית נובעים מתרופות. טעם וריח ממריצים תהליכים מטבוליים כגון הפרשת רוק, חומצת קיבה או מיצי לבלב ומגבירים את רמות האינסולין בפלזמה. לכן, גירוי חושי נמוך יותר יכול גם למנוע מנגנונים כאלה.
מצד שני, בעיות פה נפוצות גם כן. כמובן, היגיינת פה לקויה פוגעת בתזונה ובתזונה. אובדן שיניים, שימוש בתותבות וזרוסטומיה - תסמונת יובש בפה - עלולים להוביל לקשיי לעיסה ובליעה.
לפיכך, אנשים מבוגרים עם בעיות פה אלה בוחרים לעתים קרובות במזון רך וקל לעיסה. בנוסף, הם נוטים להימנע מאפשרויות מסוימות עשירות יותר מבחינה תזונתית, כגון דגנים מלאים, פירות טריים, ירקות ובשרים.
הזדקנות והפרעות במערכת העיכול
כמובן, שינויים במערכת העיכול יכולים להשפיע לרעה על צריכת החומרים התזונתיים של האדם. זה שכיח במיוחד בקרב אנשים מבוגרים, שגם איבריהם מתחילים להזדקן.
לדוגמה, לאנשים מבוגרים רבים יש דיספגיה. חוסר תפקוד זה מרמז על בעיות בבליעה. בתורו, זה בדרך כלל קשור למחלות נוירולוגיות והזדקנות. דיספאגיה מגבירה את הסיכון לדלקת ריאות בשאיפה, זיהום הנגרם על ידי כניסת נוזלים או מזון לריאות. נוזלים צפופים ומזונות בעלי מרקם שונה יכולים לעזור לאנשים עם דיספאגיה לאכול בבטחה.
עם הגיל, זה נפוץ גם להפרעות קיבה אחרות. בגלל זה, אנשים מבוגרים נוטים יותר ללקות בכיבים, דלקת קיבה וסרטן במערכת העיכול.
דלקת קיבה גורמת לדלקת וכאב, ריקון קיבה מאוחר ואי נוחות. כל זה משפיע על הזמינות הביולוגית של רכיבי תזונה חיוניים. עבור אנשים מבוגרים, קושי בספיגת סידן ואבץ יגביר את הסיכון לפתח מחלות מחסור כרוניות, כגון אוסטאופורוזיס.
בעיות בספיגת חומרים מזינים
מלבד דלקת קיבה, קשישים יכולים להציג גם אכלורידריה. זה כאשר הקיבה שלך לא מייצרת מספיק חומצה כדי לעכל מזון. זה גם מקשה על ספיגת ויטמין b12, שעלול להיות מסוכן לבריאותם.
בגלל זה, ולמרות שניתן לאחסן B12 בכבד, נפוץ שיש חוסרים. קשה לאבחן מחסור בוויטמין b12 מכיוון שהתסמינים דומים לאלה של אלצהיימר או מחלות כרוניות אחרות.
לבסוף, דיברטיקולוזיס ועצירות שכיחים במהלך שינויים בהזדקנות. הגורמים העיקריים לעצירות הם צריכת נוזלים לא מספקת, חוסר פעילות גופנית וצריכה מועטה של סיבים בדיאטה. תרופות מסוימות גם גורמות לעצירות.
בקיצור, שמירה על הרגלים בריאים ודאגה לבריאות לאורך שנים היא צורך ראשוני לשמר את הרווחה למרות ההזדקנות.
