פיזיותרפיה נשימתית: טכניקות ויתרונות
למרות שהיקף הפיזיותרפיה הוא משהו שרוב האנשים לא מודעים אליו, האמת היא שמדובר בהרבה יותר מסתם עיסוי חלקים כואבים בגוף. דוגמה מובהקת לכך היא פיזיותרפיה נשימתית, עליה נספר לכם הכל במאמר הבא.
מהי פיזיותרפיה נשימתית?
פיזיותרפיה נשימתית כוללת סט ספציפי של טכניקות. מטרתם למנוע, לייצב או לטפל בבעיות הקשורות למכשיר הנשימה והמבנים המשפיעים עליו.
לכן, הנושאים העיקריים שעליהם מתגברת פיזיותרפיה נשימתית הם הריאות ושרירי הנשימה - אלו המסייעים בשאיפה וגם אלו המסייעים בנשיפה.
קצת על פיזיולוגיה
מבין שרירי הנשימה, החשוב ביותר הוא סרעפת בית החזה. שריר זה מתחיל בשולי החוף וחודר לתוך הצלעות ויש לו מעין צורת מצנח. כאשר הוא מתכווץ, הוא מפנה מקום לריאות כדי שיוכלו להתרחב. אלא אם כן נמנע זאת בכוונה, הלחץ השלילי של הריאות יגרום להן להתמלא באוויר.
גם השרירים הבין צלעיים החיצוניים עוזרים לתפקוד זה. הם מרימים את הצלעות ועל מנת להרחיב את חלל החזה ולפנות עוד יותר מקום לריאות.
באשר לנשיפה, חשוב לציין שהיא מתרחשת באופן פסיבי במצב סרק. לאחר התכווצות שרירי ההשראה, הם חוזרים למקומם המקורי. ובכך הם מצמצמים את המקום שהריאות יכולות לתפוס.
הריאות כבר לא יכולות להכיל את האוויר שיש להן בפנים, שיוצא מלחץ חיובי. עם זאת, כאשר אנו רוצים להכריח נשיפה, שרירי הבטן והשרירים הבין צלעיים הפנימיים יכולים להפעיל כוחות על חלל בית החזה על מנת לסגור אותו. זה קורה, למשל, כאשר אנו משתעלים, מקיאים או יציאות.
מטרות וטכניקות
כעת, כאשר אנו מכירים את המבנים איתם אנו עומדים להתמודד, חשוב להבהיר את המטרה של פיזיותרפיה נשימתית. מטרתו העיקרית היא להבטיח אוורור וזילוף או ספיגת אוויר נכונים .
במילים אחרות, זה עוזר לוודא שאנחנו מקבלים מספיק חמצן ושהריאות יכולות להעביר אותו לדם שלנו ביעילות. יחד עם זאת, המטרה המשנית היא לסלק הפרשות נשימתיות על מנת להבטיח שהמככיות פתוחות וחפות מחסימה.
טכניקות פיזיותרפיה נשימתית
- נשימה דיאפרגמטית. הצעד הראשון יהיה לוודא שהנשימה מתרחשת כראוי. כפי שראינו, הסרעפת היא השריר העיקרי המעורב במהלך הנשימה. לכן, זה צריך להיות במצב טוב. לכן, אנחנו צריכים להתרגל להרחיב את הבטן שלנו כשאנחנו נושמים, במקום להרחיב את החזה שלנו.
- אימון שרירים. נקודה זו מתייחסת לכל השרירים המעורבים בנשימה. תרגילים כמו לקיחת כל האוויר שאנו יכולים והחזקתו למשך חמש שניות ולאחר מכן שחרור איטי שלו עוזרים לגופנו להתכונן לצרכים עתידיים. יציאה לריצה או ביצוע אימונים אינטנסיביים גם עוזרים לאמן את שרירי הנשימה שלנו. הסיבה לכך היא שהם מאלצים את השרירים האלה לעבוד.
- דחיה. כאן, פיזיותרפיסט מבקש לעודד הפרשות נשימתיות, תוך שימוש בכוח הכבידה כעזר. איש המקצוע יציב אותך בתנוחות היעילות ביותר במישור משופע. ייתכן שתצטרך לשכב עם הפנים כלפי מעלה, עם הפנים כלפי מטה או על הצד שלך, עם כריות מתחת לחלקים שונים של הגוף. המטרה היא שהליחה תצא מהריאות תוך כדי נשימה נכונה.
- הקשה. בידיעה היכן נמצאות הפרשות הנשימה, הפיזיותרפיסט יבחר את המיקום הטוב ביותר מבין אלו שהזכרנו לעיל. לאחר מכן, הוא או היא יקישו קלות על חלל בית החזה שלך לכיוון הגולגולת. שוב, מטרת הטכניקה הזו היא לעודד הוצאת הפרשות נשימתיות.
שיקולים אחרונים
לסיכום, אלו יהיו הטכניקות הבסיסיות כדי לחנך את הנשימה ולהשיג את החמצון הנכון של הדם. עם זאת, כאשר המטופלים סבלו מבעיה מורכבת יותר, ייתכנו מקרים בהם פיזיותרפיסט אינו מסוגל לשפר את הנשימה של המטופל.
במקרים אלה, על המטופלים לבחור בטכניקות רפואיות פולשניות יותר. לדוגמה, שאיבת אבק של הפרשות או שטיפה ברונכואלוואולרית. אפשרויות אלו מחייבות הפניה רפואית ופיקוח מקצועי קפדני.
