תחום פסיכומוטורי בריקוד

רקדן הרוקד לפי קצב המוזיקה ומשדר תחושה באמצעות הריקוד הוא תמיד הרמוני לעין. הרקדנים על הבמה מבצעים תנועות בפשטות לכאורה, אבל במציאות, צעדי הריקוד תובעניים למדי. לכן, הם דורשים הרבה עבודה פיזית ונפשית.

רקדנים חייבים לפתח מיומנות ששומרת על התנועות מחוברות לטכניקה, מוזיקה ורגשות. יכולת זו היא פסיכומוטורית. המונח 'פסיכו' מתייחס לנשמה או לפעילות הנפשית, ו'מוטורי' ליכולת המוטורית.

לפיכך, אנו יכולים להגדיר מיומנויות פסיכומוטוריות כדיסציפלינה המנהלת את האינטראקציה בין ידע, תנועות ורגשות.

תנועה ורגש

התגובות והתנועות שלנו נוצרות באמצעות הוראות מהמוח. לתהליכים אלו של דחף ותגובה יש כמה אלמנטים. עם זאת, אנו רוצים להתמקד כיצד מיומנויות פסיכומוטוריות מאפשרות שליטה טובה יותר בדחפים ובתנועות רגשיות. ניתן לחלק מיומנויות פסיכומוטוריות לשלושה חלקים:

• קוגניטיבי: קשב, ריכוז, זיכרון ויצירתיות.
• מוטורי: שליטה בתנועות הגוף.
• חברתי: התייחסות לסביבה והתמודדות עם מצבים.

ניתן לפתח גורמים אלו בנפרד, ופסיכומוטריות מושגת באמצעות איחוד של כל הגורמים הללו. כמו כן, אין הגבלת גיל לשיפור יכולת זו. עם זאת, ילדות היא כאשר אתה יכול לנצל בצורה הטובה ביותר את היתרונות של גירוי מיומנויות פסיכומוטוריות. זו הסיבה שלאנשים שעוסקים בספורט או מנגנים בכלי מגיל צעיר מאוד, בדרך כלל יש שליטה פסיכומוטורית טובה יותר.

מיומנויות פסיכומוטוריות בריקוד

ריקוד הוא אומנות המורכבת מיצירת תנועות לפי קצב המוזיקה. זהו תחום אקספרסיבי שבו אמנים מספרים סיפורים ומשדרים רגשות. הרקדנית והכוריאוגרפית לשעבר מרתה גרהם אמרה פעם ש"ריקוד הוא שפת הסוד של הנשמה". זה מסכם בצורה מושלמת, בכמה מילים בלבד, את המשמעות של פסיכומוטורי.

הפסיכומוטריות בריקוד היא חיונית לחלוטין, אם כי מדובר בכישורים המשלימים זה את זה. כלומר, כדי לרקוד אתה צריך להיות בעל יכולת פסיכומוטורית טובה וכדי להיות בעל כישורים פסיכומוטוריים טובים אתה צריך גם לדעת לרקוד. אז שני האלמנטים מתפתחים ומרוויחים זה מזה.

מדוע ריקוד אידיאלי לפסיכומוטריות

עבור אדם רגיל, הניסיון ללמוד תנועות בלט לפי קצב המוזיקה הוא די מסובך. הסיבה לכך היא שלאדם הרגיל אין את אותה רמה של שליטה בגוף ותחושת מרחב כמו רקדן. אין ספק, רקדנים חייבים לעבוד קשה מאוד ולאורך זמן כדי לכוונן את השליטה בגופם וליצור קשר עם המוח שלהם כדי לרקוד.

כוריאוגרפיה ושליטה

בעיקרון, הריקוד משתמש בהתפתחות פסיכומוטורית כדי לערב את כל הגוף שלנו. רקדן בעת אימון חייב להיות מודע לכך שעליו לשלוט בגוף שלו מכף רגל ועד ראש. זכרו, הכוריאוגרפיה והעברת הרגשות משתלבים יחד להופיע על הבמה בקלות. לכן, ריקוד הוא האפשרות הטובה ביותר לפיתוח מיומנויות פסיכומוטוריות:

• רפלקסים: מגיבים במהירות ובחכמה לגירויים.
• איזון: הישאר מאוזן במיקום שבו אתה נמצא.
• קצב: ליצור תנועות בתדירות ובזמן הנכונים.
• נשימה והרפיה: למד לשלוט בנשימה בזמנים ראויים. וגם, למד להרפות את שרירי הגוף בנפרד ומרצון.
• הכרת הגוף: הגוף בהיותו הכלי לאמנות הריקוד, מודע לחלקים המרכיבים אותו.
• מוטריות: שליטה וקואורדינציה של הגוף.
• פרופריוספציה: להרגיש את המיקום של השרירים והגפיים מבלי להסתכל עליהם.
• Interoception: קולטנים השולחים מידע למוח ביחס לפנים הגוף.

• יצירתיות וכושר ביטוי: היכולת ליצור ולהביע את עצמך לפי מה שאתה מרגיש וחושב.

ריקוד הוא דיסציפלינה מאוד יפה שמביאה יתרונות רבים. דיסציפלינות אחרות כמו ספורט או מוזיקה עובדים גם בהיבטים של מיומנויות פסיכומוטוריות. עם זאת, ריקוד כרוך בתהליך מורכב יותר שהופך אותו להרבה יותר יעיל. בנוסף לגירוי המוח לפתח את האינטליגנציה שלו. כפי שפינה בוש הייתה אומרת, "רקדו, תרקדו, אחרת אנחנו אבודים".